חסכתי £340 בקניות בפריז בחודש שעבר. הנה הדבר שרבים מהבריטים עדיין לא יודעים

מאז הברקזיט, תיירים בריטים יכולים לקבל בחזרה עד 20% מע״מ על כל מה שהם קונים בצרפת. גיליתי את זה בנסיעה השלישית שלי. הנה מה שהלוואי שמישהו היה מספר לי לפני הראשונה.

אני נוסעת לפריז בערך פעמיים בשנה מאז שנות העשרים המוקדמות שלי. חופשות עירוניות, סופי שבוע ארוכים, ולפעמים נסיעת עבודה עם עוד יום לעצמי. אני יודעת באיזה רובע כדאי להתארח, איזו מאפייה ליד המארה מכינה את הקרואסון הכי טוב, ובדיוק כמה זמן לוקח להגיע מגאר דו נור לכל מקום מעניין במטרו.

מה שלא ידעתי עד הסתיו האחרון היה שבמשך כמעט שש שנים שילמתי יותר מדי על כל מה שקניתי שם.

לא משום שהמחירים היו שגויים, אלא מפני שלא ביקשתי בחזרה את המס שהייתי זכאית להחזר עליו כתיירת בריטית.

בנסיעה האחרונה קיבלתי 340 ליש״ט בחזרה. בסוף שבוע ארוך אחד. בלי לעמוד בתור לשום דלפק, בלי למלא אפילו טופס נייר אחד, ובלי לעשות משהו מסובך יותר מצילום קבלה.

אסביר איך.

היתרון של הברקזיט שאף אחד לא סיפר לכם עליו

ליציאה מהאיחוד האירופי היה יתרון שימושי באמת שכמעט לא מדברים עליו. כשקונים בצרפת כתושבי בריטניה, משלמים מע״מ צרפתי — כיום 20% על רוב המוצרים. אבל כמבקרים מחוץ לאיחוד, למעשה אינכם אמורים לשאת בו. זהו מס למי שגרים שם. אתם רק באים לביקור.

אזרחי האיחוד אינם יכולים לקבל אותו בחזרה. אנחנו כן, מאז ינואר 2021.

ההסדר היה קיים גם לפני הברקזיט, אך חל רק על תיירים מחוץ לאיחוד: אמריקאים, אוסטרלים ומבקרים ממדינות המפרץ. אחרי היציאה, הוא הורחב בשקט גם לבעלי דרכון בריטי. הממשלה הזכירה זאת. כמעט אף אחד לא שם לב. ועיתונות התיירות, בכנות, לא עשתה עבודה טובה בסיקור.

לכן רוב הבריטים מגיעים לפריז, קונים כרגיל, משלמים מחיר מלא כולל מע״מ וטסים הביתה. חלק קטן מגלה זאת בנמל התעופה, בדרך כלל כשהם רואים עמדת PABLO בשארל דה גול, מבין שהחמיץ הזדמנות ומבטיח לעצמו באופן עמום לבדוק לקראת הפעם הבאה. בפעם הבאה שוב שוכחים.

הייתי בקבוצה השנייה במשך זמן ארוך באופן מביך.

איך פעלה השיטה הישנה, ולמה כולם שנאו אותה

הדרך המסורתית לקבל החזר מע״מ כללה עצירה בדלפק ייעודי בכל חנות משתתפת, בקשת טופס Tax Free, החתמתו, סחיבת הניירת עד לנמל התעופה, עמידה בתור ל־Global Blue או ל־Planet Tax Free, בדיקת כל המסמכים, ורק אז — סוף־סוף — קבלת הכסף. במזומן. לפי שער ההמרה שלהם. אחרי עמלה של כ־35%–40%.

זה היה איטי ומבלבל, ורוב החנויות השתתפו רק אם היו גדולות מספיק כדי שיהיה להן כדאי. אי אפשר היה לצרף כמה קניות קטנות. נדרש טופס נפרד לכל חנות. ואם מסמך אבד, גם ההחזר אבד.

אין פלא שכל כך הרבה אנשים ויתרו מראש.

האפליקציה שבה השתמשתי, וכעת משתמשת בה בכל נסיעה, נקראת Airvat. זו חברה מלונדון עם רישיון רשמי מהמכס הצרפתי, והיא גורמת לתהליך להרגיש פחות כמו בירוקרטיה ויותר כמו פשוט… קניות.

מה עושים בפועל, צעד אחר צעד

אהיה מדויקת, כי מה שמכשיל אנשים הוא לא לדעת מה לבקש בחנות.

כמה באמת חסכתי: המספרים המלאים

אני יודעת ש״חסכתי 340 ליש״ט״ נשמע כמו כותרת שהופכת ל־12 ליש״ט כשקוראים את האותיות הקטנות. לכן הנה בדיוק מה שקניתי וכמה חזר אליי:

אלה 204 ליש״ט מההחזר בלבד. 136 הליש״ט הנוספות הגיעו מכך שבכמה חנויות, כשציינתי שאבקש החזר כתיירת מחוץ לאיחוד, הציעו לי בקופה ״מחיר ללא מס״ שכבר היה מוזל. ביחד, במשך ארבעה ימים, החיסכון היה 340 ליש״ט.

במילים אחרות: הטיסות והמלון עלו לי יחד 410 ליש״ט. מסע הקניות כיסה בפועל את רוב עלות הלינה.

זה עובד בזארה. בפריימרק. וגם באפל סטור.

יש מיתוס עיקש שלפיו כדאי להתעסק בהחזר מס רק כשקונים Chanel או Hermès. כאילו זה עניין של מוצרי יוקרה בלבד. זה לא.

Airvat עובדת בכל חנות שיכולה להוציא חשבונית עסקית — כלומר, כמעט בכל חנות בצרפת. Zara, H&M, Mango, Primark, Fnac, Decathlon, בתי מרקחת ואפל סטור. אין מינימום הוצאה לפריט ואין רשימת חנויות מאושרות. אם אפשר לקנות אותו בצרפת, אפשר לבקש עליו החזר.

בתי המרקחת לא מקבלים כאן מספיק תשומת לב. מותגים צרפתיים כמו La Roche-Posay, Avène, Caudalie ו־Embryolisse זולים בפריז משמעותית מאשר בבריטניה, ועל זה מקבלים עוד 13% בחזרה. עכשיו אני מכניסה ביקור בבית מרקחת לתקציב של כל נסיעה לפריז.

מה לעשות לפני הנסיעה הבאה

אם אתם נוסעים לפריז, או לכל מקום אחר בצרפת, בחודשים הקרובים, יש שלושה דברים שכדאי לעשות כבר עכשיו.

ראשית, הורידו את האפליקציה והקדישו חמש דקות למדריך לפני הנסיעה. הדרך להסתבך היא להגיע לחנות בלי לדעת מה לבקש.

שנית, תרגלו את המשפט: ״אפשר לקבל חשבונית עסקית על שם Airvat?״ בפעם הראשונה זה נשמע קצת מוזר. בחנות השלישית זה כבר יוצא אוטומטית.

שלישית, בטיסה חזרה שמרו את הקניות ללא שימוש בתיק שעולה איתכם למטוס. המכס עשוי לבקש לבדוק אותן — זה נדיר, אבל קורה. ז׳קט שעדיין בשקית הוא בסדר. ז׳קט שלבשתם כל השבוע, לא.

וזה באמת כל הסיפור.

אני חוזרת לפריז בספטמבר. הרשימה כבר כוללת מעיל חורף של A.P.C., כמה דברים מבית המרקחת, וכל מה שאתפתה לקנות במקום, כי לפריז יש השפעה כזאת.

אבקש החזר על הכול. זה ייקח לי כעשר דקות נוספות לאורך כל סוף השבוע. וכשאעלה על היורוסטאר בדרך הביתה, כמה מאות ליש״ט כבר יחזרו לחשבון שלי.

אם עשיתם את אותן נסיעות שאני עשיתי והשארתם מאחור את אותו כסף, אני מקווה שזה יעזור לכם להחזיר קצת ממנו בפעם הבאה.